#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דרשו בסוגיין (קטו:) מלחם עוני ? (3)	"שעונים עליו דברים הרבה.<p></p><p dir=""rtl"">בפרוסה כעני.</p><p dir=""rtl"">הוא מסיק ואשתו אופה כעני.</p>"	<br/>פסחים דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למ&quot;ד דיש מצווה בחרוסת מה טעם המצווה ? (2)</p><p dir='rtl'>ומאי נפק&quot;מ בטעמים ?</p><p dir='rtl'>ומה הטעם בתבלין ?	זכר לתפוח שילדו שם דכתיב תחת התפוח עוררתיך.</p><p dir='rtl'>או זכר לטיט.</p><p dir='rtl'>וצריך לעשותו חמוץ כתפוח, ולהסמיכו זכר לטיט.</p><p dir='rtl'>והתבלין זכר לתבן.	<br/>פסחים דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע בזמננו אין עוקרים את השולחן לפני אומר ההגדה כבזמן הגמ' ?</p><p dir='rtl'>והאם נכון המנהג להרים את הקערה, ולסלק ממנה את הבשר שזכר לפסח ?	משום שהשולחן גדול, ולזה עוקרים את הקערה במקום.</p><p dir='rtl'>ואין להרים את הקערה אלא לסלקה למקו&quot;א כאילו אין אוכלים.</p><p dir='rtl'>וא&quot;צ לסלק את הבשר, דרק בשעת אמירת פסח זה אין להגביה שלא יראה כאוכל קדשים בחוץ.	<br/>פסחים דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שואל מה נשתנה?	אם חכם הבן הוא שואל, ואם לאו אביו מלמדו לשאול.</p><p dir='rtl'>ואם לא אשתו שואלתו, ואף שני ת&quot;ח שואלים זל&quot;ז.</p><p dir='rtl'>ואם הוא לבדו שואל לעצמו.	<br/>פסחים דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך נוסח השאלה של בכל יום אנו מטבילים פעם אחת לס&quot;ד ומסקנא ?	במשנה איתא מטבילים פעם אחת, והקשו דא&quot;צ.</p><p dir='rtl'>ותי' אין חייבים להטביל אפילו פעם אחת, והקשו חיובא לדרדקי.</p><p dir='rtl'>אלא אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת.	<br>פסחים דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע הקשו בגמ' רק על לשון בכל הלילות 'אנו מטבילים פעם אחת', ולא על 'אנו אוכלים שאר ירקות' ? (רשב&quot;ם).	אין הכוונה שאוכלים ירקות, אלא שאוכלים בלא לדקדק על מרור דווקא, אלא כל ירק שהוא.	<br/>פסחים דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מתחיל בגנות ? 2	רב - מתחילה עובדי גילולים היו אבותינו.</p><p dir='rtl'>שמואל - עבדים היינו.	<br/>פסחים דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ג' דברים ופירושם צריך אדם לומר לצאת ידי חובתו ?</p><p dir='rtl'>והאם מגביהם באמירתם ?	פסח - שפסח על בתי אבותינו.</p><p dir='rtl'>מצה - שלא הספיק בצקם להחמיץ.</p><p dir='rtl'>מרור - שמיררו המצרים את חיי אבותינו במצריים.</p><p dir='rtl'>מצה ומרור צריך להגביה, ופסח א&quot;צ, ואף נראה כמקדיש קדשים בחוץ.	<br/>פסחים דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין שחייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ?	שנאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.	<br/>פסחים דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד היכן אומר את ההלל אחר ההגדה ?</p><p dir='rtl'>והאם חותם בברכת אשר גאלנו ומדוע ?	לב&quot;ש עד אם הבנים שמחה, ולב&quot;ה עד חלמיש למעינו מים.</p><p dir='rtl'>לר&quot;ט אינו חותם, דהיא ברכה שיש בה רק הודאה, ודמיא לברכת הפירות והמצוות שאין חותם.</p><p dir='rtl'>לר&quot;ע מוסיף בקשה כן ה' אלוקינו יגיענו וכו', ועל כן צריך לחתום גאל ישראל.	<br/>פסחים דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה פסוק הוסיף רבא שצריך לומר לבד פסח מצה ומרור ?	ואותנו הוציא משם.	<br/>פסחים דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סומא חייב בהגדה ומדוע ?</p><p dir='rtl'>והאם הוא שייך להא דמצה בזה&quot;ז דרבנן ?	"לרב אחא בר יעקב פטור, דכתיב בעבור זה, וג""ש מבננו זה.<p></p><p dir=""rtl"">רב יוסף ורב ששת קראו הגדה בביתם, ומוכח דס""ל שהם חייבים.</p><p dir=""rtl"">וטעמם דהתם זה מיותר דה""ל למימר בנינו הוא. אבל הכא הוא לומר בעבור מצה ומרור. וג""ש לא גמרי.</p><p dir=""rtl"">אבל אף שמצה בזה""ז דרבנן אי""ז טעם לחייב את הסומא, דכל דתקון דרבנן הוא כעין דאורייתא.</p>"	<br/>פסחים דף קטז		
